שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' עירית כפר סבא ואח'

פסק דין

1.מונחת בפני תביעת שיבוב, בגין נזק שנגרם כתוצאה מנפילתו של עץ על רכב בעת נסיעתו, ברחוב כצנלסון בכפר סבא, ביום 9.3.11 (ולא כמצויין בכתב התביעה).

2.הנהג מטעם התובעת, מר משה אוזמן (להלן: "הנהג"), העיד כי היה יום חורפי, עת נסע ברכב עם ידידתו, ותוך כדי הנסיעה נחת עץ על הרכב (ולא רק ענף), ופגע בחלקו האחורי, בשמשה ובגג. הנהג העיד כי יצא מהרכב, התקשר למוקד הנתבעת 1, עיריית כפר סבא (להלן: "העירייה"), ואנשי המוקד הגיעו למקום בתוך 15-20 דקות.

בטופס ההודעה שצורף לכתב התביעה נטען, כי התאונה ארעה על ידי בית מס' 65. בהמשך, בחקירתו הנגדית לא יכול היה הנהג למסור פרטים מדוייקים יותר אודות מיקום התאונה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי, ולפיה הנזק שנגרם לרכב נאמד בסך של 31,042 ₪ בצירוף ירידת ערך בסך 9,266 ₪, ובשים לב לשווי הרכב, הוכרז הרכב כאובדן מוחלט. כמו כן צורפה הודעת תשלום, ממנה עולה, כי התובעת שילמה למבוטח סך של 43,207 ₪.

3.בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעות טענו אלה, כי בתאריך נשוא האירוע, שרר מזג אויר סוער וחריג בכל חלקי הארץ. כמו כן, נטען כי מיד עם קבלת הודעה על האירוע, פעלה העירייה לפינוי העץ שנפל. מכל מקום, לטענת האחרונה, האחריות על תחזוקת העץ וגיזומו רובצת על גינות יסמין בע"מ, קבלן הגינון עמו התקשרה העירייה.

הנתבעות שיגרו הודעת צד ג' כנגד גינות יסמין בע"מ (להלן: "גינות יסמין") והמבטחת, מאחר ולטענתן היתה גינות יסמין ממונה על התחזוקה השוטפת של הגנים והצמחיה, באזור התאונה, ופעילותה הרשלנית ומחדליה בתחום גזימת העץ, הם שהביאו לקרות התאונה.

4.הצדדים השלישיים התגוננו, וטענו, כי גינות יסמין אינה אחראית על גיזום העצים בשטחה של העירייה. מן ההתקשרות בין העירייה לגינות יסמין, עולה כי ישנו קבלן חיצוני אחר, אשר אמון על הגיזום והטיפול בעצים, ואין זה מתפקידה של גינות יסמין לבצע את הפעולות נשוא הודעת צד ג', ומכאן אף שלא קמה לה חובת זהירות אל מול העירייה.

גינות יסמין דייקה וטענה, כי אחריותה מסתכמת בטיפול בסיסי בעצים, הנוגע למערכות ההשקייה וקילטור ולא בגיזום.

5.במסגרת הדיון שהתקיים בפני, העיד הנהג מטעם התובעת, מר ארז גולדשטיין, מנהל מחלקת גנים ונוף בעירייה, ומר איאד מסעוד, בעליה של גינות יסמין.

6.לאחר ששמעתי העדים מטעם הצדדים, ועיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים, ובמכלול החומר בתיק בית המשפט, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, ולהלן נימוקי.

7.בהתאם להלכה הפסקה, עץ איננו דבר מסוכן כהגדרתו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") (השווה: ת"א (כפ"ס) 5455/03, ביטוח ישיר נ' פשטיין, פסק דין מיום 11.2.05, סעיפים 27-29 לפסק הדין, ע"א (חי') 15084-02-11, מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ, פסק דין מיום 30.10.11 ורע"א 9144/11, שומרה חברה לביטול בע"מ נ' מועמה מקומית פרדס חנה – כרכור, החלטה מיום 21.8.12). משכך, אין מקום להעביר את נטל הראיה לכתפי הנתבעות מכוח סעיף 38 לפקודה. למעשה, התביעה דנן מושתתת על סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין.

8. העירייה אחראית לתחזוקת העצים המצויים ברשותה, מכוח סעיפים 235 ו-249 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. ככזו, חלה עליה חובת זהירות כלפי כל בעל רכוש אשר עלול להיפגע כתוצאה מהעדר תחזוקה סבירה של העצים בתחומה. משכך, משקרס העץ, בהתאם לחובתה על פי פקדות העיריות, עובר הנטל אל העירייה להוכיח, כי לא התרשלה בתחזוקתו של העץ.

9. בע"א 4025/91, צבי נ' קרול, פ"ד נ(3), 785 נקבע:

"כידוע החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ. דיני הרשלנות מבוססים על עיקרון האשמה ולא על אחריות מוחלטת. אכן ביסוד ההתרשלות מונח עיקרון הסבירות. השאלה אשר דיני ההתרשלות באים להשיב עליה היא אלו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק. לעניין זה יש להתחשב בהסתברות שהנזק יתרחש, בהוצאות הנדרשות למנוע אותו, בחומרת הנזק, בערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק, ביכולת היחסית למנוע את הנזק וכיוצא בהם שיקולים המבטאים את רעיון האשמה והמבוססים על ההנחה שהאמצעים אשר המזיק צריך לנקוט אינם חייבים להסיר את הסיכון אלא אמצעים שסביר לנקטם בנסיבות העניין".

ברוח הדברים הנ"ל, נפנה לבחון את פעילות העירייה, על מנת לבסס מסקנות ביחס לשאלת התרשלותה.

10. העירייה הביאה לעדות מטעמה את מר אורן גולדשטיין, מנהל מחלקת גנים ונוף כיום, ואף בתקופה הרלוונטית לאירוע. הלה העיד, כי בשנת 2009 ביצעה העירייה סקר ביחס לעצים הפזורים ברחבי העיר. הסקר הוגש לתיק ביהמ"ש וסומן נ/4, ועולה ממנו כי מטרתו זיהוי ואיפיון עצים ייחודיים ברחבי העיר, על מנת לשמרם ולטפחם.

עוד העיד, כי לאורך כל ימות השנה, מתבצעת הן פעילות "מניעתית" של תחזוקת העצים והן פעילות "תגובתית", במענה לקריאות של תושבים. לשם כך הוקצה תקציב בסך של כמיליון ₪ לשנה. העד פירט את אופן הפעילות והפיקוח עליה. בהתאם לעדותו, לצורך ביצוע הפעולות המניעתיות, התקשרה העירייה עם שני קבלנים, העובדים בהתאם להנחיותיה. העירייה מנתבת את הקבלן באופן יזום, ואף בהתאם לקריאות שמתקבלות מן המוקד. העד הציג בעדותו דו"ח, אשר סומן נ/1, הנוגע לרחוב כצנלסון, הוא הרחוב שבו ארעה התאונה, ממנו עולה כי כחודש וחצי לפני קרות האירוע נשוא התביעה, בתאריך 8.2.11, נגזמו באזור שני עצי פיקוס באופן משמעותי, כגיזום מנע, על מנת למנוע מצבים של קריסה. סמוך יותר לקרות התאונה, נגזם עץ נוסף באזור, ובמהלך חודש מרץ, לאחר התאונה, נגזמו ברחוב ארבעה עצים נוספים.

בנוסף, העיד מר גולדשטיין, כי הקבלנים, ובמסגרת זו גם גינות יסמין, מחוייבים לתוכנית שבועית, ולפיה עליהם להיות בכל ערוגה וגינה לפחות אחת לשבוע, על פי התוכנית השבועית. ככל ומזהה הקבלן דבר מסוכן, עליו להעביר דיווח לעירייה, והנושא מטופל מידיית ובמהירות. העד אף ציין, כי העירייה מוסמכת לקנוס את הקבלנים ככל ועבודת התחזוקה לא מתבצעת כנדרש, וכבר היו דברים מעולם.

בחקירתו הנגדית ציין העד, כי לא נערכה בדיקה לאחר קריסת העץ ביחס לנסיבות קריסתו, מאחר והיה מדובר ביום סוער, בו נפלו עצים ברחבי העיר, ועל כן סברה העירייה שלא היה מקום לבצע בדיקה, והתרכזה בפינוי המפגע מהמקום. כמו כן, עלה מחקירתו כי לא התקבל דיווח באיזור על עץ חולה או פגוע, אשר הצריך טיפול נקודתי ממוקד, ואף לא עלה כי מדובר בעץ שגובהו חריג.